אריה בריטויץ נולד בבאקו שברומניה ביום י"ח באלול תרפ"ו (ספטמבר 1926).
הוא התחנך בקן בית"ר בנתניה, ובשנת 1943גוייס לאצ"ל. לאחר שעבר קורס מ"כים בשוני, התמנה למפקד כיתה.
בזמן פעילותו באצ"ל היה עצור לסירוגין למשך כשבעה חודשים במחנה המעצר בלטרון.
אריה השתתף, בין השאר, בהחרמת חומרי נפץ באבן- יהודה לצורכי האצ"ל וכן בפעולת כיבוש חמשת הכפרים הערבים אום-א-שוף, בריקי, חוביזה, סוברין וסינדיאני שבהרי אפרים. על הפעולה פיקד גדעון, הוא עמיחי פאגלין, קצין המבצעים של האצ"ל.
ב-1948 יצא לקורס מפקדי מחלקות. אריה זוכר כי בקורס השתתף גם דב לוין (ז"ל), לימים שופט בבית המשפט העליון בינתיים עמדה להתחיל ההתקפה על יפו, ואריה ושאר האנשים נאלצו לעזוב את הקורס ולהצטרף ללוחמים.
ביוני 1948 חוייל לצה"ל והוצב בפלוגה המסייעת בגדוד 35 של חטיבה 3. מפקד הפלוגה היה צבי אבן-זהב ומפקד המחלקה דב לוין (ז"ל), הנזכר לעיל. לאחר פירוק הגדוד באפריל 1949 נשלח לקורס מפקדים למשך כשלושה חודשים. הוא זוכר כי בקורס הזה השתתף גם חבר האצ"ל יהושע דיאמנט, לימים שופט בית המשפט המחוזי. בסיום הקורס סופח כמפקד מחלקה בגדוד 51 של חטיבה 5.